דברי הימים ב י:ו מחשבת ישראל: גן נעול

"איך אתם נועצים" (דהי"ב י, ו). פסוק זה נכתב פעם שניה³נוסף על מלכים-א יב, ו בדברי הימים באותו הענין עצמו, ופירושו מבואר ממה שבארנו. ושם ראיתי כתוב בפירוש רש"י ז"ל⁴אמר העורך. כבר מבואר ב"שם הגדולים" לחיד"א (ערך. ר' שלמה יצחקי) כי לא רש"י הוא שכתב פירוש זה לדברי הימים המיוחס אליו בטעות בלשון זה "'נועצים', כמו 'יועצים'. וכן יאמר מן 'יודעים' 'נודעים'. אך 'יועצים' להבא. 'נועצים' נתיעצים כבר" ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין. שדמה שני תיבות רחוקים זה מזה, כי יועצים מן הקל, ונועצים מן הנפעל. ויותר נפלאתי על הראיה שיאמר מן יודעים "נודעים", ולא מצאתי מלת "נודעים" בכל המקרא. ו"יודעים" לפעמים שם התאר, כמו "ויודעים האזינו לי" (איוב לד, ב) והם אנשי הדעת, ואיך יאמר ממנו "נודעים"? וכן "יועצים" שם התאר לרבים, כמו "וסוכרים עליהם יועצים" (עזרא ד, ה), גם הוא הבינוני. וכן נועצים הבינוני מבנין נפעל, ושתיהן זמן אחד להן, כמו זוכרים ונזכרים. ואיך יתכן לומר יועצים להבא, נועצים לשעבר? סוף דבר פליאה דעת מני, ומי שדעתו רחבה מדעתי יפרש דבריו ז"ל וישא ברכה. ובעיקר הדבר אין אנו צריכין להבדל זה, כי הכללים שידענו על הוראת הקל והנפעל בלשון "עצה" נכוחים למבין וישרים הם, אין בהם נפתל ועקש.

"מה אתם נועצים ונשיב את העם הזה דבר" (דהי"ב י, ו). פסוק זה גם הוא פעם שניה⁵נוסף על הפסוק במלכים-א פרק יב בדברי הימים כששאל לילדים, והוא מבואר מדברינו.

"וַיִוָעַץ המלך רחבעם את הזקנים" (דהי"ב י, ו). "וַיִוָעַץ את הילדים" (שם ו, ח). שתי המקראות כתובים בספר דברי הימים באותו הענין עצמו. והם דומים בפירושם לאותן הכתובים בספר מלכים.